העוף הקטן ביותר

5 ס"מ אורך. 1.5 גרם. 80 נפנופים בשניה. עד 160 פעימות בשניה. אלו התכונות ההופכות את הקוליברי הזעיר המצוי (Mellisuga helenae) לציפור הקטנה ביותר החיה כיום על פני כדור הארץ. לא בכדי מכונה קוליברי זה "קוליברי הדבורה". גודלו המזערי מזכיר דבורה. מין זה אנדמי לקובה ולאיים סביבה. קינם של הזוג מגיע לקוטר של כ- 3 ס"מ בלבד. הקן בנוי בצורה של קערה קטנה. גודלם של הביצים מגיע לגודל של אפונה (כן, כן, אפונה) עליהן דוגרת הנקבה לבד.

את שאר המינים של הקוליבריים, כ- 330 במספר, ניתן למצוא בצורה טבעית רק ביבשת אמריקה, גם הצפונית וגם הדרומית. הקוליבריים ידועים בעולם בשל יכולת תעופה מרשימה, או יותר נכון, יכולת רפרוף בכנפיים מרשימה. מין זה מסוגל לנפנף בכנפיים בקצב של 80 ניפנופים שניה. לעין האנושית אין את יכולת ההפרדה לצפות במחזה זה ולכן צפייה בקוליבריים מרפרפים לא פעם מכבידה על העיניים והופכת את מחזה המעוף של הקוליבריים למעין כתם מטושטש. יכולת רפרוף כנפיים מרשים כזו לא קיים בשום עוף אחד החי כיום על פני כדור הארץ. יכולת זו מאפשרת לקוליברי לעוף קדימה ואחורה, למעלה ולמטה, ימינה ושמאלה ואפילו לרפרף במקום כאילו הציפור היא הליקופטר (אולי נכון יותר לומר שההליקופטר דומה לקוליברי..). מקורו של הקוליברי מותאם בצורה יפה מאוד ליניקת צוף ממגוון פרחים שונים. אך לא על הצוף בלבד יחיה הקוליברי. גם חרקים זעירים, המהווים מקור לחלבונים, משמשים מזון לקוליבריים. גופו הקטן דורש אנרגיה רבה לצורך כיום יום יומי. ליבו מסוגל לפעום בקצב של כ- 160 פעמיות בשניה. קצב מהיר זה דורש את כמויות האנרגיה הרבות אותה הוא משיג מביקור במאות פרחים ביום (עד ל- 1,500 ביקורים בפרחים שונים ביום) ומגוון חרקים. קוליברי מסוגל לאכול ביום כמות מזון השווה במשקלה למשקל גופו (לכן, מומלץ לנו, המבוגרים, להפסיק לטעון כנגד ילדנו שהם אוכלים כמו ציפור...). פעילותו הנמרצת נפסקת בשעות הלילה. בשעות המנוחה יורד קצב פעילות הלב בצורה משמעותית ולמעשה נכנס הקוליברי למעין "תרדמת לילה" הדומה לתרדמת חורף. אחת מתכונותיו של הקוליברי היא הסקרנות הרבה. לכן, בלא מעט בתי אב בכל רחבי יבשת אמריקה ניתן לראות בחצרות הבתים מתקני האכלה המבוססים על מי סוכר על מנת למשוך את הקוליבריים. בעבר, נחשבו הקוליבריים בחלק מעמי אמריקה לאלים. לדוגמה לאצטקים היה אל בדמותו של קוליברי.

לא פעם קיים בלבול בין הצופית הנפוצה באזורנו (העולם הישן), לבין הקוליברי הנפוץ, כאמור, בעולם החדש. המבוגרים בינינו עוד קוראים לצופית יונק הדבש, אך שם זה מוטעה. אמנם, קיים דמיון בין המינים בגודל, במבנה ובהתאמות לבית הגידול, אך בין שני המינים התרחש תהליך של אבולוציה מתכנסת (קונברגנציה). תהליך בו מינים שמקורם מאזורים שונים פיתחו במהלך האבולוציה התאמות דומות ובלתי תלויות לבתי הגידול דומים בהם הם חיים.