הכתבה מתוך עיתון בשביל הארץ

בערבי הנחל צילום: ביל וודלי

האם בעתיד טיולי הלילה שלנו יהיו נטולי קרקורי צפרדעים וקרפדות? האם יצורים אמפיביים אלו הם על סף הכחדה? לצערנו התשובה לכך היא כי במידה ולא יתחולל שינוי קיצוני אכן יבוא הקץ לעתיקים מבין בעלי החוליות היבשתיים

מאובנים של צפרדעים וקרפדות ידועים כבר מסוף תור היורה ומתחילת תור הקריטיקון. מינים בעלי היסטוריה גיאולוגית של כ- 350 מיליון שנה אשר קיימים בעולם מאז תור הדבון בעידן הפאליאוזואיקון (עידן בעלי החיים הקדומים), ועדיין, עם כל חוזקם, הם מתקשים לעמוד בפני השפעות האדם, ולא ירחק היום שהם ייכחדו מהעולם.

חיים דו-צדדיים

"חיות נאלחות ומעוררות גועל אלו מאופיינות על ידי לב בעל חדר יחיד ולשכה יחידה, ריאות מפוקפקות.....רוב הדו חיים מעוררים רגש של זוועה בשל גופם הקר, צבעם העגום, שלדם הסחוסי, עורם המזוהם, דמותם הפראית, עיניהם הערמומיות, ריחם המבאיש, קולם הצורם, משכנותיהם המטונפים ורעליהם האיומים. לפיכך, לא התאמץ הבורא ליצור הרבה מהם...", כתב את זה לא אחר מאשר זואולוג (!) לפני כ-300 שנה. הזואולוג קרלוס אינלוס ביטא את היחס השלילי לו זוכים מחלקת "החיים הדו צדדיים" (amphi – דו צדדי, bios – חיים) או בשמם העברי מחלקת הדו-חיים. ביחד עם התפתחות טכנולוגית וקידמה האדישים לאיכות חייהם, חשופים מינים אלו, כנראה יותר מכל קבוצת בעלי חיים אחרת, להשפעות האדם על סביבתו: זיהום האוויר, זיהום היבשה וזיהום המים הפוגעים ביצורים אמפיבים אלו בצורה חסרת פשרות. הסיבה לרגישותם הרבה של יצורים אלו לזיהום האוויר, לזיהום הקרקע ולזיהום המים, היא כפולה. הסיבה הראשונה נובעת ממחזור חייהם הייחודי. הדו-חיים, כשמם כן הם, הינם אורגניזמים אשר מחזור חייהם כולל גם את הסביבה היבשתית וגם את הסביבה המימית (האקווטית). השלב ההתפתחותי הראשון של חייהם מתרחש במים ואך ורק במים. השלב השני של חייהם משלב את חיי היבשה וחיי המים במקביל. הסיבה השנייה, נובעת ממבנה גופם. עורם של הדו-חיים עירום ולח, ודרכו הם קולטים את המים ואת החמצן. אין להם מערכת הגנה או מערכת המסננת את חדירת זיהומי המים, זיהומי הקרקע וזיהומי האווירי לתוך גופם.

אז מי הם נציגי המחלקה? בארץ קיימים שישה נציגים בלבד של מחלקת הדו-חיים המשתייכים לשתי סדרות מתוך השלוש הקיימות בעולם. שני נציגים של סדרת בעלי הזנב (Coudata או Urodela) הכוללים את הסלמנדרה המצויה (כתומה)Salamandra salamandra וטריטון הפסים Triturus vittatus. בעולם ידועים כ-350 מינים של נציגי סדרה זו אשר מקורה האבולוציוני מתחיל כבר מסוף תור הקרטיקון. כנראה שבגלל צבען הבולט (המשמש להזהרה) סיפרו בימי קדם כי הסלמנדרות יושבות שעות ארוכות בתוך מדורות אש ויוצאות מתוכן בריאות ושלמות. הסלמדרות של ימינו לא רק שאינן מחבבות אש, אלא אף מתרחקות מעשן ומחפשות רק מקומות לחים וקרירים. ארבעת הנציגים האחרים של מחלקת הדו חיים שייכים לסדרת חסרי הזנב (Anura) הם כוללים את: צפרדע הנחלים Rama levantina, אילנית המצויה Hyla savignyi, הקרפדה הירוקה Bufo viridis וחפרית מצויה (חפרית עין החתול) Pelobates syriacus. זו הסדרה הגדולה ביותר הידועה והיא כוללת כ- 2800 מינים. לנציגי הסדרה השלישית, סדרת חסרי הרגליים המונה כ- 150 מינים אין ייצוג בארצנו.

"אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה"

משפט זה מתאים גם לבדיקת סביבת החיים: "אמור לי כמה נציגים של מחלקת הדו חיים בארצך ואומר לך מה אופייה של ארצך". המספר המצומצם של הדו חיים בארצנו מעיד על אופייה היובשני של ישראל. רק 0.18% מכלל הדו חיים בעולם נמצאים בארץ. מינים אלו הזקוקים לסביבה לחה בצורה אובליגטורית (מוחלטת) על מנת להשלים את מחזור חייהם מתקשים למצוא את בית גידולם בארצנו בה מספר מקורות המים הטבעיים מצומצמים ומצטמצמים. לדוגמה המין עגולשון שחור גרון Discoglossus nigriventer, שהיה מין אנדמי בתפוצתו בצפון הארץ נכחד עם ייבושה של החולה בשנות החמישים.

לדו החיים חשיבות אקולוגית רבה מאוד. הם מהווים חוליה חשובה מאוד בכל מארג המזון של היבשה ושל המים. מזונם מגוון וכולל בעלי חיים ובצמחים. כמו כן, הם משמשים כמזון למינים רבים של ציפורים, זוחלים, יונקים ודגים. הפגיעה בדו-חיים גורמת לפגיעה בשרשרת המזון, במארג המזון ובמינים רבים של צמחים ובעלי חיים, הקשורים אליהם. לא רק מבחינה תיאורטית (שמירה על שיווי המשקל האקולוגי וכדומה), חשוב לשמור על הדו חיים, הם גם מסייעים בויסות וצמצום אוכלוסיות יתושים, כן, תרופות חשובות התגלו משימוש בהפרשות עורם של מינים שונים של דו חיים דוגמת משככי כאבים ותרופות לסובלים מבעיות בתפקוד הלב. אולם, סיבות רבות גרמו וגורמות לפגיעה ולצמצום של נציגי מחלקת הדו חיים בארץ ובעולם. הרס וזיהום בתי גידול לחים, בירוא יערות (רק בצפון קרולינה שבארצות הברית מעריכים שנכחדות 14 מיליון סלמנדרות בשנה מפעילות זו), תפיסת מקורות המים וזיהומם, השתנות התנאים הסביבתיים באזורים שונים על פני הגלובוס (הקרדפה המוזהבת שחיה בסמוך לחופי קוסטה ריקה, ב"יער העננים" נכחדה כנראה מהאזור עקב הירידה ברמת הלחות היחסית עקב ירידה בכמות המשקעים) קיטוע בתי גידול, איסוף ומסחר לא חוקי של מינים אקזוטיים, פלישת מינים ועוד.

על שפת הנחל דרים ביחד אוגר, עכברוש וצפרדע ירוקת ראש ("בערבי הנחל")

ניתן וצריך לשמור על יצורים אלו. קיימות מספר דרכים אשר יכולות לאפשר גם לילדנו ליהנות בעתיד מקולות הטבע. ראשית, יש להגביר את האכיפה ולמנוע איסופם של נציגי המחלקה, יש צורך להגן על בתי גידול טבעיים הכוללים סביבה מימית וסביבה יבשתית כאחד כדוגמת בריכות ושלוליות חורף, יש למנוע בכל דרך הכנסת מינים ופלישת מינים של אורגניזמים אשר תחום תפוצתם אינו כולל את אזורנו, יש ליצור בתי גידול מלאכותיים וחליפיים לאלו אשר נהרסו ולאכלסם במינים שנפגעו ויש לערוך מחקרים מקיפים (מחקרים גנטיים, מחקרים אקולוגיים מחקרים התנהגותיים וכדומה) אשר יפתחו לנו צוהר לעולם מופלא של אורגניזמים ייחודיים אלו.