הכתבה מתוך עיתון חי - המגזין הישראלי לבעלי חיים
                                          (http://www.mypet.co.il/)


הן שונות בגודלן. חלקן מאוד קטנות, רק כמה גרם – לדוגמה אדומי החזה. חלקן יחסית גדולות, כמעט שישה ק"ג לדוגמה העגורים האפורים. חלקן בינוניות ששוקלות בין כמה עשרות גרמים ועד כק"ג וחצי לדוגמה השרשיר. הן שייכות לקבוצות שונות. חלקן שייכות לציפורי שיר, חלקן לחופמאים, חלקן לעגוריים ועוד כהנה וכהנה. יחסי הציבור שלהם לוקים בחסר. אבל הם הם העיקר. הם המסה הגדולה, העצומה. כנראה שלמעלה מ 90% מהפרטים המעופפים שייכים לקבוצה הזו. אז איך אפשר שונות כל כך גדולה להיכלל בקבוצה אחת? אז למרות השוני בגודל ובאילן היוחסין, לכולם מכנה משותף. אף לא אחת מהן רוצה להפוך לעוף צלוי בעונת הנדידה.

אותם פרטים שונים שייכים לקבוצה רחבה של עופות הנודדים בשעות הלילה. כן, כן, יש דבר כזה. וכאמור, לא סתם, עיקר הנדידה של העופות מתרחשת בשעות הלילה. אז נכון שלא מדובר בחסידות ובדורסים הנודדים בשעות היום ושניתם לראותם יחסית בקלות. אך גם נציגי הנודדים בלילה מרשימים לא פחות. לדוגמה, העגור האפור המגיע בעשרות אלפים לחרוף בארצנו, מגוון רחב של ברווזים ורוב ציפורי השיר נודדות בלילה.

נדידת הלילה שונה במהותה מנדידת היום. בלילה, לא ניתן לנצל את זרמי האוויר החם העולים מעל פני הקרקע כתוצאה מחימום קרני השמש את הקרקע בשעות היום (טרמיקות). לכן, נודדי הלילה, בניגוד לנודדי היום, נאלצים להשתמש במשק כנפיהן על מנת להתקדם ולנדוד. הערכה היא ששטח כנפיהן הקטן יחסית לגופן אינו מאפשר לנצל את הטרמיקות הנוצרות ביום ולכן נעשה שימוש בכח הכנפיים. נדידה תוך כדי שימוש אינטנסיבי בכנפיים נקראת נדידה אקטיבית (נדידת היום המנצלת את הזרמים החמים נקראת נדידה פסיבית). הבדל נוסף הוא מסלולי הנדידה. נודדי הלילה אינם מוגבלים ביכולתם לחצות מכשולי מים גדולים כדוגמת ים תיכון כיוון שהם משתמשים בכח הכנפיים. בניגוד, נודדים ביום, נודדים בעיקר מעל יבשות כי שם נוצרות טרמיקות טובות יותר לדאייה. חוסר תלותם של נודדי הלילה בטרמיקות מאפשר להם לנדוד בחזית רחבה שיכולה להגיע לרוחב של 30 ק"מ ויותר. בניגוד, נודדי היום, מוגבלים לאזורים בהם נוצרות טרמיקות בלבד ולכן ניתן לראות את נדידת היום כמעין שרוך ארוך של ציפורים (שיכול להגיע גם ל – 100 ק"מ ויותר) המנצל את הטרמיקות.

הניווט של שתי הקבוצות כנראה דומה. שתי הקבוצות מנצלות כנראה את השדה המגנטי של כדור הארץ ואת גרמי השמיים על מנת להתמצא במרחב. בעוד שהשדה המגנטי של כדור הארץ אינו משתנה בין היום ללילה, הרי גרמי השמיים משתנים. נודדי הלילה נעזרים בכוכבים ונודדי היום נעזרים בשמש.

הבדל נוסף בין הקבוצות הוא התקשורת הפנים להקתית. ביום, הפרטים יכולים לנצל את חוש הראייה על מנת לשמור על מבנה הלהקה. אך מה יעשו נודדי הלילה כאשר אין ירח וחשוך בחוץ? נודדים הלילה מנצלים את החוש השני בחשיבותו אצל העופות, חוש השמיעה. לנודדי הלילה תקשורת קולית (קריאות ולא שירה). הקריאות, הקצרות ושחוזרות על עצמן מאפשרות לשמור על מבנה הלהקה, למנוע התנגשויות ויש כאלו הטוענים שמאפשר לציפורים לאמוד את המרחק מהקרקע על פי מהירות ההחזר של הקול מעצמים על פני הקרקע.

כנראה שהסיבה שהנודדים האקטיבים, המשתמשים בכח כנפיהם, עברו לנדוד בלילה. היא סיבה פיסיולוגית. איני יודע, מי מכם, ניסה לרוץ ריצת מרתון, ב – 20 באוגוסט, ב – 12 בצהריים ברחובות תל אביב. התוצאות במקרה כזה יהיו עגומות למדי. כנראה, שמי שינסה לעשות זאת יקבל מכת חום, יתמוטט כתוצאה מעליית הטמפרטורה הגוף לטמפרטורה של כ – 42 מעלות צלזיוס ומקריסת המערכות הפנימיות כתוצאה מחוסר יכולת קירור. ברור, שריצת מרתון באותו תאריך אך בשעות הלילה תעבור בשלום. מדוע?

העופות ואנו, בני אדם, שייכים לקבוצת בעלי החיים המסוגלים לשמור על טמפרטורת חום גוף פחות או יותר קבועה. יכולת זאת היא תוצאה מגוון התאמות שאחת מהם היא מערכת חילוף החומרים בגופנו המשמשת כמעין תנור בעירה פנימי המחמם את גופנו. בנוסף לחום הגוף הפנימי, כל פעילות גורמת ליצירת חום פנימי נוסף. שימוש בכח כנפיים או ריצת מרתון היא פעילות מאומצת הגורמת ליצירת חום פנימי רב. בנוסף לחום הנוצר מחילוף החומרים ומפעילות מאומצת, שהייה בסביבה החשופה לקרני השמש גורמת גם היא לחימום גופנו. כך שפעילות מאומצת בשעות היום גורמת לשלושה "תנורי חימום" להשפיע על גופנו: חילוף החומרים, הפעילות עצמה וקרינת השמש. ובנוסף, טמפרטורה סביבתית גבוהה ביחד עם לחות יחסית גבוהה מקשה על איבוד חום לסביבה.

מעבר לפעילות בשעות הלילה גורם לנטרול אחד מ"תנורי החימום" – קליטת קרני השמש. בנוסף, בשעות הלילה, הטמפרטורה הסביבתית נמוכה יותר וכך קל יותר לאבד את החום הנוצר בגוף משני ה"תנורים" הנותרים (חילוף חומרים והפעילות) לסביבה הקרירה. לכן, ניתן להמשיך בפעילות המאומצת, במקרה של העופות – הנדידה, לאורך שעות רבות. אם, הנודדים האקטיבים המתאמצים מאוד בשעות הנדידה היו נודדים בשעות היום הם פשוט היו הופכים ל"עופות צלויים". טמפרטורת חום גופם בשעת נדידה אקטיבית לאורך שעות ארוכות היתה עולה ללא יכולת קירור וכך הם היו מקבלים מכת חום ומתים.

תכונה משותפת לשתי קבוצות הנודדים היא "אהבתם" לישראל. נודדי היום נאלצים לחלוף מעל ישראל עקב היותה הגשר היבשתי בין אירופה, אסיה ואפריקה בו נוצרות הטרמיקות. לעומת זאת, נודדי הלילה אינם "מחויבים" להגיע לישראל, כי כאמור, הם אינן מוגבלים לנדידה מעל אזורי יבשה וביכולתם לחצות את הים התיכון בלילה נדידה יחיד. אז מדוע בכל זאת רואים בישראל מגוון כה גדול של נודדי לילה (סבכיים, קניות, עלויות, ברווזים וכדומה) המנצלים את ישראל? כי אנחנו משמשים כ"תחנת דלק" אסטרטגית. מיקומה של ישראל בחלק הדרום מזרחי של הים התיכון והצפון מזרחי של מדבר סהרה (הנגב הוא החלק הצפון מזרחי של מדבר זה) הופכים את ישראל לנקודת חשובה במסלול הנדידה של הנודדים האקטיבים. הם חייבים, ממש חייבים, לעצור לאחר לילה נדידה מעל הים התיכון. מעל הים לא ניתן לעצור ולחפש מזון. לפני חצייתם את מדבר הסהרה בו האפשרויות למציאת מזון עוד מצומצמות יותר מאשר מעל ים תיכון הם חייבים לעצור ו"לתדלק". הנודדים האקטיבים אינם מסוגלים לחצות ללא "תדלוק" את שני המכשולים האדירים בין אירופה לאפריקה. אין הם מסוגלים לנדוד ללא עצירות ולחצות גם את ים תיכון וגם את מדבר סהרה. לכן, הם "אוהבים" את ישראל כארץ המזרע האחרונה לפני המדבר רחב הידיים.

הנדידה מעל שמי ישראל מתרחשת כל ימות השנה. אולם, בתקופות המעבר, סתיו ואביב מתרחשת עיקר הנדידה. בתקופה זו חולפות מעל ישראל מיליוני ציפורים ממגוון רחב של מינים. לדוגמה: סבכי טוחנים, סבכי שחו כיפה, עלוית חורף, שרקרקים, שלדגון גמדי, אדומי חזה, כחולי חזה ועוד ועוד ועוד. בישראל הציפורים נשארות פרק זמן משתנה. יש כאלו שעוזבות אותנו כעבור יום אחד ויש כאלו שנשארות מספר ימים. הדבר תלוי ביכולתן ל"מלא דלק" – למצוא מזון.

כיצד יודעים שקיימת נדידה כה מסיבית בשעות הלילה? תרומה חשובה לגילוי התופעה תרמה הטכנולוגיה. פיתוחו של המכ"מ אפשר לזהות מלבד את המטוסים בשמיים גם את הציפורים. בגופן של הציפורים קיימת מולקולה מיוחדת המחזירה את הקרניים האלקטרו מגנטיות הנשלחות על ידי המכ"מ. מולקולה ייחודית זו היא מולקולת ה – H₂O, הלוא היא המים. אך גם ללא אמצעים טכנולוגים כל כך יקרים ניתן לצפות בנדידת הלילה. גם עם אמצעים פשוטים יותר כגון משקפת או טלסקופ ניתן לעקוב אחר נדידת הלילה. המועד הטוב ביותר לעשות זאת הם בלילות ירח מלא. למי שיש סבלנות יכוון את המשקפת או הטלסקופ לירח המלא ויוכל להבחין בנקודות רבות מאוד החולפות מאורו של הירח. אלו הם נודדי הלילה האקטיבים. בהצלחה.