הכתבה מתוך עיתון חי - המגזין הישראלי לבעלי חיים
                                              (www.mypet.co.il)

אין מועד טוב יותר ומתאים יותר כמו משבר האנרגיה העולמי (שבמקרה גם סמוך לחג האורות) להיזכר בקבוצת יצורים מופלאים. קבוצה של יצורים אשר ירידת המחירים של חבית נפט אינה משפיעה עליהם כלל וכלל. קבוצה אשר דלדול משאבי האנרגיה בעולם אינו משפיע עליהם. מבחינתם שלא יהיה נפט בכלל. אין הם זקוקים לנס או לכד קטן כדי להאיר. לקבוצה זו של יצורים יש מקורות אנרגיה מתחדשים. אז נכון, זה לא טורבינות רוח, וזה לא חשמל הידרואלקטרי, וזה לא אנרגיה שאובה או כל אנרגיה מתחדשת אחרת, אבל אצלם לא תשמעו שצריך לגרום להפסקות חשמל יזומות כי הם עברו את סף הצריכה, ואצלם לא תשמעו שהדלקת החשמל (במקרה שלהם הנורות) גורמת לפליטת פחמן דו חמצני וסיוע לאפקט החממה. יצורים אלו יודעים לא רק לחיות ללא צורך במקורות אנרגיה כפי שאנו מכירים, אלא גם מאירים את סביבתם.

בין נציגי היצורים המאירים ניתן למצוא את הגחלילית (משפחה של חיפושיות), תולעי אור, זרחליליים (קבוצה של חד תאים), דגים שונים (דג הקופסינון ודג החכאי) ועוד מגוון רחב של יצורים המגיעים מקרוב לחמישים קבוצות שונות של יצורים שונים אשר הקרבה האבולוציונית בניהם מועטה מאוד.

אז מדוע משבר האנרגיה פסח על יצורם אלו? כי אין הם משתמשים במקורות אנרגיה מתכלים. יצירת האור על ידי האורגניזמים השונים נקרא ביולומינסנציה. ניתן לתרגם את המילה ל "החי (ביו) המאיר (לומינסנציה)". תהליך הארה בגוף היצורים הינו תהליך ביוכימי בו משתתפים חומרים שונים בניהם החומר לוציפירין. חובבי הכוכבים שבנינו יכולים להבין מדוע כוכב איילת השחר נקרא לוציפר (בלטינית פירוש המילה לוצי זה אור ופרוש המילה פר מביא – מביא האור). את תכונותיו של החומר לוציפירן (הגורם לתאורה במהלך התגובה הכימית) גילו החוקרים וכיום, מסונתז החומר בצורה תעשייתית ומשמש ביצירת מקלות זוהרים.

אחד מיתרונותיו הגדולים של תהליך יצירת האור ביצורים החיים הוא הניצולת הרבה שבתהליך. כל מי שישב ליד מנורת הלוגן, יודע שאחרי כמה דקות סביבת המנורה מתחממת מאוד. מנורת ההלוגן (וכמוה נורת הליבון של אדיסון) מבזבזות הרבה מהאנרגיה שלהם ביצירת חום במקום לתאורה. היצורים החיים (בדומה לנורות הנאון ולנורות החסכניות בחשמל) מפנים את עיקר האנרגיה שלהם ליצירת אור ולא לחימום. לכן לעיתים נקרא האור המופק מהיצורים החיים "אור קר".

הגחלילית (למעלה מ – 2,000 מינים בעולם וכ – 8 מינים בישראל (גחלילית מאירה היא הגדולה בארץ, הנקבה יכולה לאורך של 2.5 ס"מ והזכר לאורך של 1.8 ס"מ. תפוצתם כוללת את האזורים הממוזגים וניתן לראותם בין החודשים אפריל ליוני), מייצרת את האור באיבר מיוחד הנמצא בבטן התחתונה שלה. ברוב המקרים הזכר המעופף מאיר תוך כדי מעוף בעוד הנקבה חסרת כנפיים והולכת על הקרקע. גם היא שולחת איתותים. בשני המקרים "התאורה" אינה נשארת קבועה לאורך זמן. הזכר והנקבה "מדליקים" את הפנס מפעם לפעם על מנת להימנע מזיהוי וטריפה. "פנסים" אחרים בעולם החי מבוססים על שיתוף פעולה. לדוגמה, אצל הדיונון לא קיים איבר מיוחד הנועד לתאורה. הדיונון "מנצל" את תכונת חלק מהחיידקים להאיר, ומשתמש בהם כפנסיו. בתמורה "מנצלים" החיידקים את הדיונון. הוא מספק להם הגנה ומזון. כל עוד נשמר שיתוף הפעולה וכולם מרוצים ניתן להבחין בדיונון המאירים. אצל סרטנים אחדים מקבוצת הצדפוניות (שחלק שאת חלק מנציגיהם ניתן למצוא גם בארץ) האור נוצר כתוצאה של הפרשת נוזל בעל תכונות הארה אל מחוץ גופו. השובל הנפלט מהגוף יוצר את אפקט הארה הנראה למרחוק.

ניצול תכונת התאורה ביצורים השונים היא התאמתם האבולוציונית לסביבת חיים. "העולם התחתון" (סביבת חיים של מעמקי הימים והאוקיינוסים) הם בית גידולם העיקרי של רוב היצורים הפולטים אור. על פי המידע הידוע למעלה מאלף מינים שונים של בעלי חיים היוצרים אור פעילים בסביבה אפלה. לא סתם אפלה, אלא אפלה תמידית. בעומק של 400 מטר ויותר מתחת לפני הים ניתן למצוא כ – 90% מהיצורים להם איברי הארה כאלו או אחרים.

ניצול האור על ידי היצורים החיים מנוצל לשלוש מטרות עיקריות: הגנה, התקפה ותקשורת. הדוגמה המוכרת ביותר לשימוש "ברימון עשן מאיר" לשם הגנה והטעיה הוא הדיונון. בשעת סכנה פולט הדיונון דיו זוהר למים אשר יוצר מיסוך "עשן זוהר" בין הדיונון לטורף. "מסך העשן הזוהר" מאפשר לדיונון את מרווח הזמן הרצוי על מנת להימלט מטורפיו. גם סרטנים משתמשים ב"רימון עשן זוהר" לשם "נסיגה מבוקרת" מטורפיהם. אצל הסרטן מקבוצת הצדפוניות ייצור ה"מיסוך הזוהר" נוצר כתוצאה מריאקציה כימית מחוץ לגופו של הסרטן. מאיברים מיוחדים ושונים מפריש הסרטן גם את הלוציפרין וגם את הזרז המפעיל את התגובה הכימית מחוץ לגופו. הארה פתאומית במים גורמת לטורף להסתוונר ולסרטן להספיק לברוח. שימוש לצורך הסוואה נעשה גם הוא בעזרת האור. למרות, שעל פניו, נראה הדבר כפרדוקס, אור? הסוואה? יחדיו? הכיצד? מינים רבים החיים במעמקים משתמשים באור בתחתית גופם. על ידי כך הם מוסווים מטורפיהם השוחים מתחתיהם. כאשר הטורפים מביטים כלפי עמוד המים אשר מעליהם, היצורים המאירים בגחונם הופכים להיות מטרות קשות יותר לאיתור ותקיפה.

גם השימוש בתאורה לשם הסחה וטריפה ידוע בעולם החי. אחד האתרים הפופולאריים לטיול בניו זילנד הן המערות המאירות. בפרסומים מופיעים שמדובר בתולעים זוהרות, אך המציאות קצת שונה. אותן "תולעים" הם למעשה זחלי יתושים (Arachnocampa luminosa). פירוש שמם הלטיני הוא "טווה החוטים היושב במקומו ומאיר". זחלי היתושים הממוקמים על תקרת המערה שולחים קורים דביקים כלפי מטה. אורם מושך חרקים "סקרנים" הנלכדים בקורים ובך הופכים למזונם של זחלי היתושים. את העיקרון של משיכת "סקרנים" לאור מיישמים עד היום בצורה מרשימה הדייגים של דרום מזרח אסיה. דייגים אלו משתמשים באיבר האור של הדג הפנסי (משפחת ה – Anomalopidae). את האיבר הם תולים על חכתם. הדגים "הסקרנים" מגיעים לצפות "במנורה" ומלכדים בחכה.

דוגמה אחרת היא הכריש Isistius brasiliensis. מזונו העיקרי של הכריש הם דגי הטונה והמקרל. הכריש "מאיר" כמעט את כל גופו ומשאיר כתם כהה יחיד. כתם זה נראה במים כ"דג קטן ומסכן". כאשר מנסים דגי הטונה או המקרל לטרוף את "הדג הקטן והמסכן" מתנפל עליהם הכריש וטורפם.

תקשורת המבוססת על אורות נחקרה רבות בגחליליות. אצלם, כנראה, לכל מין יש את קצת ההבהוב הייחודי לו דבר המאפשר לזכרים למשוך את הנקבות במהלך תקופת החיזור.

גם דרך כיבוי הפנסים שונה ומשתנה בין היצורים השונים. יש כאלו להם "מכסה" – עפעף העוטה על הפנס ומסתיר את האור (דוגמה לדג מסוג הפנסי - Blephar photo). יש יצורים (כדוגמת דג הפנסי האינדונזי) להם יכולת סיבוב של איבר התאורה. כאשר הם רוצים ל"כבות" את האור הם פשוט מסובבים את איבר התאורה כלפי הגוף.

החוקרים מצאו וגילו שקיים הבדל ברמת התאורה בין דגים ממינים דומים החיים בשיתוף פעולה על החיידקים. נשאלה השאלה מדוע? האם "מלאי האנרגיה" בגופם הידלדל? האם גם אצל קיימת בעיית אספקת חומרי בעירה? המחקרים מגלים שהסיבה לשוני בעוצמת התאורה, היא, איך לא, האדם. אזורים בהם קיים זיהום סביבתי רב, קיימת פגיעה בחיידקים ולכן רמת התאורה נמוכה יותר בעוד שבאזורים בהם לא קיימת פגיעה סביבתית, ואין פגיעה בחיידקים, הדגים מאירים חזק יותר.

את יתרונותיהם של היצורים המאירים מנסים כיום בכל רחבי העולם לנצל ולפתח כחלק מהתעשייה הביוטכנולוגיית. לדוגמה, שימוש ביצורים אלו לצורך תאורת חגים (עצי חג המולד וכדומה) ושרשראות תאורה עדינה. שימוש בצומח חקלאי אשר יאיר כאשר הוא "צמא" וכדומה.

כן נפט, לא נפט, כן משבר, לא משבר, כן לכבות אורות, לא לכבות אורות, יש מינים אשר למושגים אלו אין משמעות, אצלם פועלות הנורות 365 ימים בשנה ו – 24 שעות ביממה. אולי בעתיד, ניתן יהיה לחכות את "טכנולוגיית" היצורים לרווחתנו, אך ללא פגיעה ביצורים עצמם.