מבט חטוף על מצבם של החולות הצפוניים של מישור החוף הדרומי, החולות שבין אשדוד לבת ים, מלמד על "פרצופה של המדינה". "פרצוף" החי את הרגע. "פרצוף" שאינו מתכנן צעד אחד קדימה ואשר מתייחס לכל הסובב אותו כ"אני ואפסי עוד" זהו "פרצוף" שאינו מתייחס לנוף והמורשת של האזור ולא להיבטים החברתיים שלו. "פרצוף" שאינו מתייחס לאקולוגיה שבאזור; לא לעשרות הצבאים החיים בו ולא לכתמי האירוסים הצובעים את האזור בצבע ארגמן מרהיב. זהו למעשה "פרצוף" המתנהג "כאכול ושתו כי מחר נמות". שום מחשבה, שום פיקוח, שום תכנון, שום התחשבות ו"מלך אין בישראל ואיש הישר בעיניו יעשה".

מכון דש"א שבחברה להגנת הטבע פרסם לאחרונה סקר ניתוח והערכה של משאבי הטבע, הנוף ומורשת האדם באזור חולות פלמחים. על פי הסקר, אנו עדים בשנים האחרונות לכרסום מתמיד בחולות מישור החוף בכלל ובחולות אזור פלמחים בפרט בכל התחומים והערכים הכל כך חשובים לנו: חברה, איכות סביבה, נוף ומורשת.

הפלישה הגדולה. מינים פולשים מוגדרים כמינים אשר הופצו על ידי האדם לאזור אשר אינו מהווה את תחום מחייתם הטבעי ואשר הצליחו לייסד בַמקום אוכלוסייה המתרבה ללא התערבות האדם והמתפשטת לאזורים נוספים. אזור חולות פלמחים מאופיין בשני מיני צומח פולשים דומיננטיים: שיטה כחלחלה וטיונית החולות. כ – 27% מכלל השטחים הפתוחים באזור הסקר מכוסים על ידי שלטון של שיטה כחלחלה. כ – 8% מכלל השטחים הפתוחים באזור הסקר מכוסים על ידי שלטון של טיונית החולות. מינים פולשים אלו אגרסיביים וגורמים לדחיקה של מיני הצומח המקומיים.

זיהום מים בנחלים. כבר מזמן שכח נחל שורק, המתחיל בהרי ירושלים ומסתיים באזור פלמחים, מתי זרמו בו מים לא מזוהמים. מי שפכים הן מהמגזר הביתי והן מהמגזר התעשייתי הפכו את הנחל לנחל איתן של ביוב. צמחיית גדות של מים מתוקים - נעלמה לחלוטין. כך גם מיני בעלי החיים המאפיינים בתי גידול לחים של מים מתוקים (כמו מיני רכיכות, צדפות וחלזונות) כמעט נעלמו מהנחל. זאת ועוד, על פי דו"ח מעיינות ונחלים בישראל (2008) בעבר זרמו בנחל כמיליון קוב מים בזרימה טבעית וכיום זורמים בו רק כרבע מהכמות.

אין כניסה !!!! מסתבר, כי לא פחות מ- 50,000 דונם באזור החולות (המהווים 70% מכלל השטח שנסקר) סגורים בפני אזרחי מדינת ישראל. שטחים אלה הם ברובם בסיסים צבאיים (כ – 28% מכלל שטח הסקר), שטחי אימונים (כ – 20% מכלל שטח הסקר), שטחי אש סגורים (כ – 12% מכלל שטח הסקר) שטחים אזרחיים סגורים (כ – 10% מכלל השטח).

לוקחים לנו את החוף. כ – 18 ק"מ חוף נמצאים בשטח הסקר בין אשדוד לבת ים. כ – 95% מאורך החוף סגור לקהל הרחב מסיבות שונות. כ – 81% מחוף סגור עקב אילוצים צבאיים, כ – 12% מרצועת החוף דורש תשלום בכניסה וכ – 2% מרצועת החוף נמצאת בשטח קיבוץ פלמחים. כ- 800,000 מתושבי המדינה מתגוררים באזור פלמחים (בטווח של עד 5 ק"מ). כ – 50% מכלל אוכלוסיה זו מוגדרת על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כאוכלוסייה המתגוררת בערים בעלות דירוג חברתי – כלכלי מדרגה 6 ומטה. משמעות הדבר, ששוב, כרגיל, הראשונה להיפגע מסגירת השטחים שהיו אמורים להיות פתוחים וזמינים לציבור הרחב היא האוכלוסייה החלשה יותר.

היה חול? בית הגידול החולי הטבעי בארצנו הולך ונעלם ובעשורים האחרונים אף ביתר שאת. הסיבות לכך רבות. אזור פלמחים היווה את אחד מאזורי הכרייה (החוקית והבלתי חוקית) הפעילים והגדולים בישראל. עשרות אלפי משאיות הובילו מדי שנה מיליוני טון של חול לרחבי הארץ. כתוצאה מכך בחלק מהמקומות פשוט כבר אין חול!.

הקבלן הזבלן. אזור חולות פלמחים הפכו להיות ביתם הראשי של "הקבלנים הזבלנים"; אותם קבלנים המנצלים את אי אכיפת החוק ואשר מובילים את הפסולת לשטחים טבעיים שנהיו בעל כורכם לאתרי סילוק פסולת ומטמנות לכל דבר. עשרות שבילים שנפרצו לטובת הכרייה החוקית והבלתי חוקית הפכו להיות נתיבי תחבורה מהירים וזולים לאותם קבלנים השופכים את האשפה (בעיקר פסולת בניין) תחת כל עץ ושיח, ליד כל עץ ושיח וגם כך על החול. מאות ואלפי טונות של פסולת בניין בלתי חוקית פזורים באזור. ואכיפה? – אין!

עולם הולך ונעלם. המינים הפולשים, כריית החולות, האשפה, הפעילות מוטורית והיעלמותם של החולות גורמים לדלדול אוכלוסייתם של המינים הפסמופיליים (מינים אוהבי חול). בסקר נמצאה עדות אחת ויחידה לכח אפור בדמותם של עקבות טריים של פרט צעיר. מיני יונקים נוספים המאפיינים בדרך כלל את אזורי החולות (כמו גרביל החוף, גרביל החולות, גרביל דרומי, מריון חולות, ירבוע החולות וקיפוד החולות) גם כן נעלמו כמעט כליל מחולות פלמחים. בגוש חולות הסקר תועדו בעבר 820 מיני צמחים, מהם 126 צמחים המוגדרים כצמחי חולות. 60 מינים "אדומים" נמצאו בעבר באזור הסקר. מבין צמחי החולות, שתועדו בעבר, שבעה מינים ייחודיים רק לאזור הסקר. מספר מיני הצמחים, מספר מיני צמחי החולות ומספר מיני הצמחים הנדירים בגוש זה גבוה יותר מאשר בכל גוש חולות אחר. ככל הנראה נכחדו תשעה מינים מהאזור: אבריים מגובששים, בקיה אנטולית, זנב - השועל הביצתי, טובענית אביבית, מגלית מצרית, נורית הביצות, נטופית רפואית וסמר ענף.

נוף ומורשת. באזור חולות פלמחים נמצאו עדויות רבות להימצאותו של האדם עוד מהתקופה הפליאוליתית. אתרים שבהם נמצאו עדויות אלה הם יבנה – ים, נבי רובין, תל מחוז (תל א – סלטאן), תל חרז (תל אבו חרזה), תל יונה, תל יעוז ומצד חשביהו. רוב רובם של אתרים אלה מוזנחים, לא מפותחים וחלקם הגדול אף נמצא בתחום השטחים הסגורים של אזור הסקר.

הנהג שלנו. בכ – 30% מהשטח הפתוח לקהל הרחב, קיימת פעולות מוטורית נרחבת של רכבי שטח מסוגים שונים. פעילות מוטורית זו אינה בוחלת בשום תא שטח וכל האזור נתון לפגיעה מתמשכת ורציפה של פעילות זו.

סוף דבר

כ – 84% מהשטח הפתוח בחולות פלמחים מאופיין בערכיות נופית גבוהה עד מרבית. משמעות הדבר היא, שלמרות שאזורים לא מבוטלים בתחום הסקר נחשבים כשטחים מופרים או פגועים מבחינת תפקוד המערכת האקולוגית, הרי שמבחינה נופית, אזור הסקר מהווה מובלעת פתוחה בעלת חשיבות נופית גבוהה בלב הכרך הגדול של מרכז הארץ.

הפסולת הטמונה באתרים לא חוקיים, זיהום מי הנחלים, כרייה והידלדלות מיני צומח וחי מאפיינים את אותם השטחים הערכיים. ללא מחשבה, ללא פיקוח וללא תכנון - לא ירחק היום שגם שטחים ערכיים אלה ייעלמו לנו מהידיים ואנו נישאר ללא נוף חולות ייחודי זה.